מקומונים בשרון מקומונים בנתניה מקומונים בחדרה מקומונים בקרית השרון פולג ימים השבת בנתניה

על כעסים ואפקטיביות ארגונית – פוסט קורונה

"הייתה תקופה כזו שהאושר בא בזעם, צחקנו מהכל שרפנו את מה שבא לידלא נשאר לנו אלה- לחבק את הצער, להגיד אתמול היה טוב ויהיה גם מחר"  (ירח / שלמה ארצי)

אילת פדה גולדשטיין, יהונתן יששכרי / צוות פ.ד.ה יעוץ ארגוני והדרכה

חזרה לשגרה בתקופת חוסר וודאות, מניבה פערים, ו"מולידה" כעסים מיותרים- בין הנהלות ועובדים בארגונים. להלן מספר עקרונות מבית פ.ד.ה יעוץ והדרכה, כיצד לנהל נכון המשאבים, בתקופה בה רובנו כבר נקנסנו הרבה מעבר לסביר, ולמנוע משברים נוספים (ירידה באפקטיביות ועד פיטורין / גירושין וכו').

חשוב להבין כי ה"קורונה" הקצינה בעיות שלא טופלו טרום המשבר, ואת התגובות בגינן. לכן הציפייה שאנשים יגיבו באיפוק, נכזבת למול תגובות "ילדותיות" שאינן בהלימה למצב ("אתם לא קוראים עיתונים?!"). טבעי שזה מכעיס, אך מחקרים מראים כי כעס מונע מאיתנו להצליח, ולחיות חיים בריאים ומאושרים.

איך זה עובד?

  • מנגנון הכעס– אנו ממהרים לכעוס, בשל החשש לצאת פראיירים.
  • אדיב אינו פראייר,אלה חכם השומר על כוחותיו, נתפס כמנהיג בעיני הצוות ומגדיל סיכויי הצלחה. מחקרים מראים- גם שכשהגרוע מכל קרה, קורבן מעריך ומעדיף הכרה בסבל שחווה והתנצלות על פני נקמה. טיפ חשוב למי שנאלץ לפטר בימים אלה ורוצה למזער תביעות– התנהלו בכבוד ונדיבות – פ.ד.ה למשל מעניקים מפגשי סיוע, לחזרה לשוק העבודה, מטעם הארגון. מעבר לדרך ארץ, זה גם יותר כלכלי.

וכיצד מנהלים את זה?! אינטליגנציה רגשית בקבלת החלטות:

  • מודעות ומכוונות מטרה (בכביש היה חכם…)– בתקופה בה חשוב שהצוותים יהיו במיטבם, ובפרט שבקרוב שוב יתהפך הגלגל ואתגר שימור הטלנטים יחזור. שאלו איזו אווירה אתם רוצים שתיחקק בזיכרונם? כעת במקביל לצעדי ההתייעלות המתבקשים, זו דווקא הזדמנות לבלוט במנהיגות, ולמתג את ארגונכם כמקום שטוב לעבוד בו.  טרם נתקלתי, אומרת אילת פדה גולדשטיין, בכל 20 השנים שאני מלווה ארגונים, בחבר צוות שעיניו ברקו והתלהבותו גברה, לאחר שכעסו עליו. יתכן שיהיה שיפור בביצועים לטווח קצר, בשל הפחד, ובפרט כעת בשוק של מעסיקים. אך לפחד יש השלכות שליליות ונטייה לפיצוי, לטווח הקרוב והרחוק.
  • תקשורת הסגר והמרחק הפיזי יצרו גם מרחק נפשי.ביקורתיות ונטייה להאשמה – הן הפרשנויות שבבסיס הכעסים. לכן נהלו בנחת, שיחה לברר מה הטריגר (יתכן שיש מצוקה משפחתית, או שהמצב מציף טעינות עבר). וגם אם נראה שקל היום לוותר על "שחקן" כזה או אחר, עדיין תחלופה עולה כסף (גיוס, קליטה, הכשרה). יתרה מכך, הצוותים מתבוננים ומצפים למנהיגות והבנה. כך שהמוטיבציה והמחוברות הארגונית עלולה להיפגע, כשהאצבע קלה מדי על ההדק. למיטבי הלכת, מציעה אילת פדה, לאפיין את הטלנטים בארגון- ודווקא כעת לשתפם, להעצימם ולהראות להם אופק.

ומה לעשות כשזה לא מצליח? בפעם הבאה שתכעסו –לפחות אל תכעסו על עצמכם – כי כעסתם;

  • עדיף הכעס על האדישות – נכון שכעס אינו מיטבי עם מערכות יחסים, אך הוא לפחות מראה שאכפת. זה לא מצדיק את הכעס, אך לפחות מלמד, שהקשר חשוב דיו, ושאנו מרגישים בטוחים דיינו, לבוא לידי ביטוי באופן אותנטי, שמאפשר להציף ולטפל במשבר.
  • כשמפסידים לא להפסיד את הלקח – ראו בכל סיטואציה בה הכעס ניהל אתכם, שיעור ללמידה והשתפרות לפעם הבאה (בבחינת "אין חכם כבעל..").
  • לקינוח יהונתן יששכרי, מביא את הנחמה מפרי עטו של ויקטור פרנקל: "יש מצבים שבהם אם אינך יוצא מן הדעת, פירושו של דבר שאין לך דעת לצאת ממנה".

העלו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן