מקומונים בשרון מקומונים בנתניה מקומונים בחדרה מקומונים בקרית השרון פולג ימים השבת בנתניה

עובד חיוני- דע את זכויותיך! המדריך המלא

בשעה שהמשק מתנהל במתכונת חירום בכדי למזער את התפשטות נגיף הקורונה תוך מתן אפשרות להמשך פעילות סדירה ותקינה ככל האפשר של המשק הממשלה אישרה תקנות לשעת חירום שנועדו להגביל את מספר העובדים במקום העבודה. על פי התקנות, המגזר הממשלתי עבר לפעול במתכונת חירום, שתאפשר אספקת שירותים חיוניים לאזרחים.

מאת: שלומי אדר  מייסד חברתM.S.CBS, מומחה בינלאומי למצבי חירום ומשק לשעת חירום

כיום עובדים במשק כמיליון עובדים המוגדרים חיוניים אשר עובדים במשרה מלאה במקומות העבודה. עובדים חיוניים מחויבים להתייצב לעבודה בשעת חירום, ואינם זכאים לקחת חופשה בתקופה זו. בין העובד למעביד מתקיימים יחסי עובד-מעביד על כל המשתמע מכך. בנוסף, בשעת חירום מותר להעסיק עובדים במפעל חיוני גם בשבת ובחג, ולא קיימת הגבלה על מספר שעות הנוספות שהעובד נדרש לעבוד.

איך ניתן לוודא שאכן אתה מוגדר כעובד חיוני?

עליך לפנות לנציג משאבי אנוש בחברה שאמון על "ריתוק משקי" ולבקש לראות את שאתה מופיע ברשימת העובדים שמרותקים בחברה מתוקף ההגדרה שמקום העבודה מוגדר כמפעל חיוני. כמו כן ניתן לבדוק באישור זה אם סוג הפעילות של העובד נכלל בתוך רשימת הענפים החיוניים.
חשוב לציין כי באחריות העסק או המפעל בזמן שגרה להביא לידיעת העובדים כי הינם מועסקים בעסק המוגדר "מפעל חיוני", 

עובד חיוני- הכר את הזכויות המרכזיות

  • שעות עבודה – מפעל חיוני מקבל היתר להמשיך ולפעול בשעות לא שגרתיות ויכול להפעיל את העובדים בפעילויות מגוונות ללא חשש לפגיעה בהרעת תנאי העסקה של העובדים. כמו גם היתר לפעול במשמרות לילה וסופ"ש. בשעת חירום נדרשים העובדים מעת לעת גם  לעבוד משמרות נוספות ושעות נוספות בכדי להמשיך את פעילות המפעל או העסק החיוני. בדרך כלל אין שינוי בתנאי העבודה בכדי שיהיה ניתן להמשיך ולפעול. העובדים נדרשים לעבוד בשעות לא שגרתיות ללא הרעה בתנאי העסקתם. בעתות חירום מרבית העובדים החיוניים מועסקים מעבר למכסת שעות העבודה החודשית של 187 שעות והם זכאים לקבל שעות נוספות כאשר יש מדרגות תגמול על עבודת ערב-לילה סופ'ש וחגים בין 100% תוספת שער עד לכדי 200% אם נדרשים לעבוד בסופ'ש חגים או חורגים מעבר לשעות העבודה.

·         זכויות סוציאליות– של העובדים שמרותקים לחברה במצב חירום זהות לזכויות העובדים בדומה להעסקתם בימי שגרה כלומר כל הזכויות והטבות שהיו בידי העובד טרם המעבר למצב חירום עומדות בעינן למשל כלי רכב -טלפון, מחשב, הפרשות לקופת גמל, קרנות השתלמות, פיצויים, אשל, ימי מנוחה וימי חופשה, צבירת וותק פנסיה ביטוח רפואי וכד'. 

·         הגעה למקום עבודה- במידה והתחבורה הציבורית מושבתת מקום העבודה מחויב לספק אמצעי תחבורה

·         שירותים נלווים- המעסיקים חייבים לדאוג לכל השירותים הנלווים מתוקף היותם חשופים להדבקה- פגיעה במצבם הרפואי ומצבם הכלכלי – אלו ועוד עשויים לבוא לידי ביטוי ע'י המעסיקים במתן ביטוח רפואי מורחב, הגדלת גובה הפיצוי עבור כל יום עבודה שהעובד משרת את המעסיק שמשמעותו מתן יותר ימי חופשה- הבראה הפרשות לקרנות ק. קמל, משלוח לבדיקות תקופתיות רפואיות, סיוע בקבלת מקדמות, הסעדה, פינות מנוחה ולעיתים גם טיפול בעובד ובבני משפחתו בהיבט הפסיכולוגי לאורך כל תקופת מצב החירום.

האם על המעסיק שמפעלו מוגדר "מפעל חיוני" חלות הקלות כלשהן?

בהנחה שהמעסיק מוגדר "מפעל חיוני" הוא יכול להנות משימוש במשאבים ממלכתיים שמסופקים ע'י מדינת ישראל כדי להמשיך ולפעול  לדוגמא: אספקה של דלקים, חשמל, אמצעי תקשורת,  מעברי תנועה בכבישים, אפשרות להצבה של עובדים זוטרים חיצוניים  מטעם משרד העבודה /הרווחה  בעלויות מופחתות,  הקצאת קו הסברה ייעוץ והכוונה  פתוח לשימוש בעתות חירום, שיפוי מהיר של פיצויים, אשראי גבוה יותר מהמדינה ומוסדותיה,  דחייה של תשלומי מס למיניהן,  שחרור סחורות מנמלי ים, סיוע במתן עדיפויות לצורך הפצה אווירית -ימית והקלה בכל תהליכי הבירוקרטיה שלרוב חברות ועסקים רבים  שאינה מוגדרים תחת הגדרה של "מפעל חיוני" אינם זוכים לזה.

לסיכום, המדינה רואה בכל החברות/עסקים ועובדיהם המוגדרים חיוניים "חיילים שלוחמים בקרב", ולכן באירוע זה בדומה להחרגות שהתקיימו עם חיילי מילואים יתכן מאוד שוועדי עובדים באותם גופים בהם מועסקים עובדים מאוגדים וגם בקרב חברות שאינם מאוגדות יופעל לחץ מתמשך להכיר בפעילות כל העובדים שמרותקים משקית לחברות/עסקים כבעלי תרומה עליונה שתזכה אותם בניקוי זיכוי מס ובהטבות נוספות בדומה למענקים ותשלומים נלווים להם זוכים חיילי המילואים.

https://www.adarsecurity.co.il/


העלו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *