מקומונים בשרון מקומונים בנתניה מקומונים בחדרה מקומונים בקרית השרון פולג ימים השבת בנתניה

משמחים מכל הלב

שם הכתב: ישי פלדמן

עמותת 'המשמחים של ליאל' נולדה לאחר מותו של ליאל גדעוני במבצע צוק איתן. משה זרצקי, מקים העמותה, והדר בצלאל, רכזת העמותה בנתניה, מספרים למה חשוב להם לשמח חולים ופצועים.

את הרעיון להקים את עמותת 'המשמחים של ליאל', הגה משה זרצקי אחרי תקופה בה חווה המון כאב. זה קרה לפני יותר מארבע שנים, כשבמבצע צוק איתן הוא איבד כמה מחבריו הטובים, ביניהם את ליאל גדעוני. משה, עצמו, נפצע גם הוא בפעילות מבצעית בשכם לאחר סיום המבצע. כאשר שכב בבית החולים והחלים מהפציעה, הוא ניסה למצוא את הדרך להתמודד עם השכול.

42

ביחד עם חבר נוסף, הוא החל להגיע לבית החולים תל השומר עם גיטרה, בכדי לנגן, לשיר ולשמח את המאושפזים במחלקות השונות. מה שהחל כהתארגנות ספונטנית, הפך מהר מאוד לפעילות המתרחשת על בסיס קבוע בעשרות בתי חולים ברחבי הארץ, ואף בבתי אבות יהודיים בחו"ל, כשכיום כ- 900 מתנדבי העמותה יוצאים מדי שבוע ומשמחים את המאושפזים.

"אחרי שנפצעתי, הגיע לבקר אותי חבר ושאל אותי איך הוא יכול לשפר לי את מצב הרוח" מספר משה, "הייתי אחרי הפציעה וחוויתי כאב נפשי עצום לאחר שאיבדתי חברים במבצע צוק איתן. באותו רגע אמרתי לחבר שנעלה על הרכב, ניקח איתנו גיטרה ונלך לנגן ולשיר בתל השומר כדי לשמח את האנשים. אמרתי לו שאם נעשה טוב, אולי גם אנחנו נרגיש יותר טוב. התכוונו להגיע לתל השומר לזמן קצר וללכת. בפועל, הגענו לשם ביום שישי בצהריים ויצאנו משם רק קצת לפני כניסת השבת. הרגשנו אנרגיות מטורפות לאחר מכן וסיפרנו על כך לחברים. שבוע אחרי, הגענו כבר עם עוד שישה חברים ועברנו בין המחלקות השונות. ארבע וחצי שנים אחרי, אנחנו עמותה שעושה את זה עם מאות מתנדבים בארץ ובחו"ל".

 איך הכרת את ליאל?

"היינו משחקים כדורסל פעם או פעמיים בשבוע ביחד, ודרך זה התחברנו ונוצר קשר. באחת הפעמים שקראתי לו להגיע למגרש כדי לשחק, הוא כתב לי שהקדים את הגיוס. לאחר מכן, הקשר קצת התרופף, אך כשאני התגייסתי, נפגשנו שוב כששירתנו שנינו בגבעתי. החברות שלנו המשיכה משם. זאת הייתה חברות קרובה עם הרבה דאגה ואכפתיות משני הצדדים. במהלך מבצע צוק איתן, היה ליאל הקשר במחלקה של בניה שראל. הוא נהרג ביום שישי השחור, במהלך ניסיון החילוץ של הדר גולדין. זה קרה כשעתיים לאחר שהפסקת האש הייתה אמורה להיכנס לתוקף. הייתי במרחק כמה מטרים ממנו, וראיתי אותו נופל על הרצפה לאחר שנפגע".

 איך החלטת לקשר את הפעילות שלכם בעמותה לליאל?

"לאחר מה שקרה היה כאב עצום, ולא ידעתי איך להכיל אותו. במהלך ההיכרות עם ליאל, פגשתי אדם מופנם, ומצד שני חייכן וכזה שמקבל את כל הסביבה הקרובה אליו. החיילים שהוא פיקד עליהם וגם הוא, תמיד היו עם חיוך על הפנים. המשפט שהוא תמיד היה אומר זה 'תחייכו במסדרים, תחייכו בשלשות, תחייכו כי חיוך זה שמחה ושמחה היא הכוח להמשיך'. כשהתחלנו את הפעילות שלנו בבתי החולים, זאת הייתה המטרה, לשמח אנשים. זה היה חיבור מתבקש בין האופי של ליאל לבין המטרה לשמח אנשים במקומות שקשה לפעמים לשמוח".

איך בפועל נעשה הקישור?

"כשאנחנו מגיעים לבתי החולים, מעבר לנגינה, לשירה ולשמחה שאנחנו מכניסים למחלקות השונות, אנחנו מחלקים כרטיסים עם התמונה של ליאל ועם המשפט שלו שהפך להיות הסלוגן של העמותה. אמו של ליאל גם היא מעורבת בדברים, והדבר מעניק לה משמעות וסיפוק. אנחנו שולחים לה תמונות בכל שבוע מהפעילויות שלנו והיא גם מעבירה הדרכות למתנדבים. המורשת שלו היא זו שמכתיבה את פעילות העמותה, ועבור אימו יש בזה ערך גדול. בשבילי כבר הדבר הזה שווה את הכול".

בין כל בתי החולים בהם פועלת העמותה בארץ, מצוי גם בית החולים לניאדו בנתניה. מי שמרכזת את הפעילות בו, היא הדר בצלאל, שבחודשים האחרונים אחראית על כך שבכל יום שישי מתאגדת קבוצת מתנדבים ומגיעה כדי לשמח את המאושפזים במחלקות השונות.

"התחלתי את הפעילות בעמותה כשהתנדבתי בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים" מספרת הדר, "לאחר מכן נסעתי להתנדב גם באיכילוב. בשלב מסוים אמרתי שלא יכול להיות שהעמותה לא פועלת בנתניה. התחלתי לפרסם את הפעילות של העמותה בפייסבוק ובאינסטגרם ותוך זמן קצר הצלחתי לגייס כמה מתנדבים. הפכנו לקבוצת חברים טובים שמגיעה בכל יום שישי ללניאדו, כדי לנגן, לשיר, לרקוד ולשמח את האנשים".

אז איך זה עובד? איך אתם מתנהלים כשאתם מגיעים לשם?

"כל המטרה היא לפזר אהבת חינם ושמחה. אנחנו מתמקדים במחלקות של מבוגרים, כי זה חלק מהעניין בעמותה. יש הרבה עמותות שמגיעות לבתי חולים כדי לשמח במחלקות של ילדים, וזה משמעותי מאוד. אבל כמעט ולא קיימות עמותות שמגיעות למחלקות של מבוגרים. אנחנו מגיעים למחלקות כירורגיה, דיאליזה, גריאטריה, עוברים בין החדרים, מנגנים בגיטרה ובתופים ושרים עם המאושפזים. אנחנו מדברים איתם ומנסים להעלות להם את המורל".

איזה תגובות אתם מקבלים?

"מקבלים אותנו בצורה מאוד טובה בבית החולים. כל אנשי הצוות כבר מכירים אותנו, ומספרים לנו מי מהמטופלים ביקש שנגיע אליו לשמח אותו. יש לנו סיפורים נהדרים של אנשים שביקשו במיוחד שנגיע לשיר להם ולקרוביהם לפני ניתוחים, ואנשים במחלקת גריאטריה שמחכים שנגיע בכל שבוע. אומרים לנו שאנחנו אחראים במחלקות האלה על האווירה והמורל ועל המצב רוח. זה מרגש לקבל את התגובות האלה כל פעם מחדש".

 איך תמליצי לאנשים להגיע ביחד אתכם להתנדב?

"אנחנו צריכים עוד אנשים. ככל שיהיו יותר מתנדבים נגיע ונשמח יותר אנשים. כל המתנדבים שמגיעים בפעם הראשונה אומרים שזאת הרגשה מדהימה. אנחנו מקבלים בכל שבוע אנרגיות מטורפות וסיפוק ענקי. אנחנו חבורה ממש כיפית של מתנדבים ואלה שעתיים בשבוע שעוצרים ועושים משהו שהוא נכון".

 

להצטרפות לעמותה ניתן לדבר עם הדר בטלפון 0548007270.

 

צילום עצמי. המשמחים של ליאל

העלו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *