מקומונים בשרון מקומונים בנתניה מקומונים בחדרה מקומונים בקרית השרון פולג ימים השבת בנתניה

מחסום העוני

שם הכתב: ברק גולן

רק 11% מכלל הילדים הנולדים לשכבת העוני, יצליחו לזכות בהזדמנות אחרת בחיים – כך עולה מנתוני המועצה לשלום הילד. על הסיכוי לשינוי והמצב העגום בכתבה שלפניכם

כמדי שנה, גם השנה, פרסמה המועצה לשלום הילד את הדו"ח שלה, והוא גדוש בנתונים מדאיגים המעסיקים את התקשורת מספר ימים – עד לפרסום הדו"ח הבא. נתון אחד תפס את עיניה של דנית דברה, מנכ"לית עמותת שניר הפועלת לקידום מתן שוויון הזדמנויות בחינוך ובתרבות. לטענתה, מדובר בנתון המדאיג מכולם והכי פחות חשוף תקשורתית. מהדו"ח עולה, כי רק 11% מכלל הילדים הנולדים לשכבת העוני, יצליחו לפרוץ את חומות העוני ולזכות בהזדמנות אחרת. לעיתון השבוע בנתניה היא מסבירה למה.

מה בעצם עבד עבור 11% ברי המזל? מה היה שם שאפשר להם לפרוץ קדימה?

"יש מציאות ויש דמיון. כילדים למשפחות מתחת לקו העוני אולי הם מדמיינים בליבם איך שק של מטבעות זהב מונח באישון לילה על מפתן דלתם? אולי, כמו בסיפור סינדרלה, האביר על הסוס הלבן הגיע וגאל את הילדות מעתיד שחור ויחד הם דהרו לעולם שכולו זוהר? אז זהו שלא. כדי לפרוץ את חומות העוני, דרוש אומץ בלתי יתואר לשנות את תפיסת העולם. דרוש מאמץ עילאי לזנוח דפוסי מחשבה מעכבים, לחשוב בצורה אחרת, לצאת מאזור הנוחות ולעשות בחירות ומעשים שונים ממה שאנחנו רגילים לעשות".

עד כמה קשה ליישם שינויים בדפוסי חשיבה אצל ילדים – זאת לצד מתן כלים מתאימים?

"תחשבו עלינו המבוגרים. כמה קשה לנו לחדול מהרגלים לא רצויים, כמו הסוכר בקפה? הסיגריה של הבוקר? כמה פעמים אמרנו לעצמנו שאין סיכוי? שזה הגורל שלנו ואין מה לעשות? ומי מאתנו הצליח לגייס את כל כוחותיו כדי לעשות שינוי? ומה נדרש מאתנו להתמיד בדרך החדשה שבחרנו? זהו הקושי. לילדים הגדלים לסיטואציה מסוימת, הקושי הוא רב יותר. גם אין להם את הכלים ואת הידע שיש לנו, המבוגרים".

התכנית שאת עומדת בראשותה הוכיחה עצמה בתחום זה. מה כוללת התכנית?

"התכנית החינוכית של עמותת שניר, לה קראנו "הכוכבים של שניר", מקיפה את הילדים 360 מעלות ונותנת להם מענה רגשי, לימודי וכמובן תרבותי. התכנית עצמה מקדמת גם את ההורים ובני המשפחה במטרה ברורה: לחזק את העורף החינוכי. הביטוי 'עורף חינוכי' הוא משמעותי מאוד עבור הילד. הוא מה שמסייע לו, לא רק לקבל כלים לשיפור סיכויי הצלחתו העתידיים, אלא גם ליישמם בבית. מאחורי כל העשייה המבורכת הזו עומד קרב אמיתי: הקרב על שינוי התפיסה שלהם את עצמם ואת העולם".

מהו בסיס האמונה, לאור הנתונים המטרידים כל-כך, שניתן להצליח לשנות דפוסים?

"אנחנו מאמינים שלכל ילד מגיעה הזכות לחלום ובגדול. לתכנן ולרקום תכניות לעתיד שיובילו למציאות חיים שונה מזו שהם מכירים -מזו שהונחלה להם דורות אחורה על ידי שיח, שפה ומנהגים, שרק מקבעים את הייאוש. כדי שיוכלו לבחור בדרך חדשה, אנחנו מלמדים אותם להעביר את מיקוד השליטה על חייהם פנימה. לקחת אחריות על הבחירות שלהם, לגייס את החוזקות ואת האומץ כדי להאמין ולבנות תכנית עבודה כדי להתקדם ולהצליח".

בסופו של דבר, מדובר בתקציבים ובניודם – מהלך עליו אמורה להיות אחראית המדינה ואלה הקובעים את מדיניותה.

"אכן, יש להגדיל תקציבים. עם זאת, הרשו לי להציג באופן שונה: אי אפשר שלא לקשר את האומץ לבחור בשינוי גם לבחירות הארציות שיתקיימו באפריל השנה. לשאלה, האם אנחנו בעלי זכות הבחירה פועלים על אוטומט כשאנחנו מתייצבים מול הקלפי? האם הבחירה שלנו מונעת מהרגל? ממסורת משפחתית? או שיש לנו האומץ להסתכל על המפה הפוליטית במבט רענן ולעשות את הבחירה שלנו, גם אם היא שונה ממה שהתרגלנו לבחור? זהו חלק מהעניין כולו. שינוי הרגלים זה דבר קשה מאוד. עכשיו דמיינו כמה זה קשה לילדים".

 

העלו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *