מקומונים בשרון מקומונים בנתניה מקומונים בחדרה מקומונים בקרית השרון פולג ימים השבת בנתניה

התנועה לשחרור הגוף

שם הכתב: ישי פלדמן

אם עבור רוב האנשים הטיול הגדול לדרום אמריקה או למזרח מתחיל ונגמר מתי שהוא בתחילת ואמצע שנות העשרים לחייהם, אז המסלול שחוותה שימה להט היה קצת שונה. להודו, היא הגיעה אחרי שסיימה את לימודיה בתחום הטיפול בתנועה, ונשארה שם במשך שלוש שנים ברציפות למעט חודשיים בהם חזרה לביקור קצר בארץ. במשך שהותה במזרח ולאחר שחזרה לארץ בתום אותן שלוש שנים, היא כבר ידעה מה היא רוצה לעשות בחייה והתחילה לפעול כדי להגשים זאת. הצעד הראשון היה לעבוד במקומות שונים בנתניה כמדריכת פילאטיס וג'יירו קינזיס, שתי השיטות בהן התמחתה לאורך הזמן. הצעד הנוסף, שהגיע לפני שמונה חודשים, היה לפתוח סטודיו משלה ברחוב פינסקר בנתניה.

ישי התנועה

"החיבור לשתי השיטות האלה מגיע אצלי מהילדות" מספרת שימה, "אני מגיעה מרקע של תנועה. התחלתי לרקוד בגיל שש וזה מקור השקט בשבילי מאז שאני זוכרת את עצמי בתור ילדה. רקדתי בהמון סגנונות ועד היום אני מאוד מחוברת לזה. לאחר מכן כשהתבגרתי, נחשפתי לצדדים היותר רוחניים של התנועה וחיפשתי בזה מקום של לטפל באנשים. כל אחד שרוצה לעסוק בטיפול צריך לעבור גם תהליך בעצמו ולכן יצאתי לטייל בעולם במשך שלוש שנים. במשך הזמן הזה הבנתי עד כמה החיבור לתנועה מושרש בי ועד כמה אני רוצה להעביר זאת לאנשים".

עבדת הרבה שנים עבור אנשים אחרים. מאיפה הגיע הרצון לפתוח סטודיו שאת תנהלי?

"עבדתי במקומות באזור פולג, במושבים הקרובים ובקריית השרון, וראיתי הרבה אנשים שמגיעים מכל העיר, כולל מהמרכז. חשבתי שבמקום שאנשים יגיעו מהמרכז למקומות הקיימים, אני אפתח סטודיו עבורם ואנסה את מזלי. זה משמח מאוד לראות את האנשים מגיעים לסטודיו ומרוצים מזה שהוא נמצא בסביבה שלהם. זה סטודיו באווירה אחרת, ולמרות שהוא ממוקם במרכז העיר, בהרגשה זה קצת כמו לצאת לרגע מהעיר".

ישי התנועה לשחרור

מאיפה הגיע הביטחון שאת מוכנה לפתוח סטודיו משלך לאחר כל השנים של העיסוק בתחום?

"הייתי באמת הרבה שנים בתחום והתפתחתי המון. כשעבדתי בכל מיני מקומות הרגשתי תסכול מסוים מכיוון שהשיעורים כללו המון בנות ולא יכולתי להגיע באמת לאף אחת. האמנתי שעם הניסיון שצברתי יש לי מספיק מה לתת ואני רואה את זה בעבודה בסטודיו היום כל הזמן. כשאנשים מגיעים עם כאבים והפעילות משחררת אותם או כשמישהי מגיעה כפופה עם גיבנת ולאחר מספר שיעורים היא מתיישרת, זה מאוד מספק. אנשים נהנים מהשיעורים וחווים אותם בצורה נהדרת ויש בזה סיפוק גדול. אחד הדברים שהכי דחף אותי לפתוח את הסטודיו היה שנשים בכל מיני מקומות שעבדתי, רצו שאפתח קבוצות בשבילן. בשלב מסוים הן אמרו לי שאני חייבת לפתוח סטודיו. הן נתנו לי את הביטחון ודרבנו אותי להתקדם עם זה".

את עובדת בשתי שיטות עיקריות. הפילאטיס והג'יירו קינזיס. מה מייחד כל אחת מהן?

"כל שיטה היא סגנון אחר אך יש בהן גם דברים משותפים. שתיהן משלבות גמישות וכוח וכן אלמנטים של שיקום. הפילאטיס כולל תנועה דו מימדית קווית ולעומת זאת הג'יירו קינזיס כולל יותר תנועה מעגלית ספירלית שעובדת על רב מימדיות".

שיטת הג'יירו קינזיס מוכרת פחות בארץ. מה את יכולה לספר עליה?

"השיטה הזאת משגעת את אירופה עכשיו. היא מאוד פופולארית שם וגם כאן בארץ היא מתחילה להתפתח. אני היחידה כרגע באזור נתניה שמעבירה אותה. היא הומצאה על ידי רקדן בשם ג'וליו רוברטס שנפצע בזמן שרקד בלהקה. לאחר שנפצע הוא החל לשקם את עצנו ופיתח רפרטואר של תנועות מעולם היוגה, הטאי צ'י, השחייה ועוד ושילב אותן לכדי תנועה עם עבודה מאוד חזקה שאפשר לעשות עם כסא או עם מזרן. זאת עבודה עם עומק וכל פעם מגיעים לרובד ועוד רובד. היא הרבה יותר עמוקה משחושבים ומרגישים את זה ככל שמתקדמים איתה יותר".

איך את רואה את ההשפעה שלה על אנשים שאת מעבירה להם את השיטה?

""זה מחזיר את הגוף למצב דומה לזה שאנחנו חווים בילדות. אנשים נמצאים היום הרבה זמן במצב ישיבה אם באוטו או במשרד, וזה גורם לגוף להיסגר. יש השלכות לכך שכוללות כאבים בגב, דלקות בכפות הידיים לאחר שימוש ארוך במחשב, וזה מגיע לרוב מהצוואר. המטרה היא לפתוח את הגוף ולשחרר אותו מהסגירות של כל היום. אני משלבת בה גמישות וכוח. פעילות של פעמיים או שלוש בשבוע באמת עושה את העבודה וזה נפלא לראות איך זה מחזק את הגוף והשרירים. זה מפתיע אך התוצאות הן מאוד מהירות וזה קורה בעיקר כי אני עובדת בקבוצות קטנות ונותנת דגשים לכל אחת כדי שתעשה את הפעולות שמותאמות לה".

למי מתאימה הפעילות בסטודיו?

"הפעילות מתאימה לכל הגילאים לגברים ונשים. חשוב לי לומר שאני בעצמי בחורה בריאה ולא קטנה ואני חושבת שזה מסר חשוב. יש הרבה נשים שסובלות מבעיות משקל ונמנעות מלהתאמן. הרבה פעמים כשמישהי חדשה נכנסת לסטודיו היא אומרת לי שאני לא נראית כמו איך שהיא חשבה שאראה. הן מצפות לבחורה הדקיקה, הצנומה והשרירית. אז אמנם אני שרירית, אך לא מאוד דקיקה, ודווקא מצאתי בזה מסר עבור נשים רבות שאפשר להתאמן, להגמיש את הגוף ולחזק אותו גם אם יש עודף משקל וזה גורם לנו להרגיש יותר טוב. זה אחד הדברים שמשמחים אותי וזאת זכות של כולם להתאמן  בשיטות האלה".

היית במשך שלוש שנים בהודו ובמזרח לאחר הלימודים. איך זה השפיע על העבודה שלך והדרך שבה את עושה אותה היום?

"לאחר שסיימתי את הלימודים נסעתי לשם עם חמש מאות דולר ולא ידעתי כמה זמן אשאר. בסופו של דבר הייתי שם שנה וחצי וחזרתי לארץ לחודשיים שבהם למדתי בקורס למדריכות פילאטיס. חזרתי להודו לעוד שנה וחצי ובזמן הזה תרגלתי המון בכל יום את השיטות שלמדתי. ראיתי איזו השפעה עצומה יש לזה על הגוף. אני הייתי אסמטית לאורך הילדות וגם בשנות הבגרות וזה עזר לי מאוד עם זה. אני חושבת שהזמן במזרח אפשר לי להכיר את השיטות האלה ועד כמה הן יכולות להיות מועילות. כשחזרתי מהודו בגיל שלושים היה לי רצון גדול מאוד לעשות והתחלתי להדריך בשיטות האלה".

איך הסטודיו פועל כיום ואיזה תכניות לעתיד יש לך לגביו?

"היום אני מעבירה בו את השיעורים עם עוד מדריכה. אני מעבירה לה הדרכות כדי שתעביר את השיעורים בסגנון שאני עובדת ותדריך עם אותם הדגשים שאני מאמינה בהם בשיטות האלה. אני מקווה להמשיך להעביר את השיטות האלה לעוד אנשים כי אני מאוד נהנית ומרגישה שבעזרתן אני יכולה להביא את עצמי במאה אחוז. יש לי את האהבה לתנועה ולטיפול ולהדריך אנשים בסטודיו מאפשר לי לשלב את שניהם ביחד".

העלו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *