מקומונים בשרון מקומונים בנתניה מקומונים בחדרה מקומונים בקרית השרון פולג ימים השבת בנתניה

איילת כתרי, בעלת מוגבלות בעקבות מחלה קשה אך זה לא עוצר אותה בלהתאמן בקרטה ולטפל האחרים בעזרת כלבים

KIT_7169

איילת כתרי היא דוגמה אישית לכוח רצון ועוד הרבה, הרבה תכונות שכל סופרמן חייב שיהיו לו.

היא בת 34 מצורן שנולדה וגדלה בנתניה. כבר מגיל קטן, סבלה איילת עם הרבה בעיות רפואיות שבעקבותיהם יש לה בעיות ראייה ושמיעה. אבל זה כלום לאור מה שגילתה בקיץ 2006.

"תקופה מסוימת התחלתי להרגיש רע. כל הזמן רציתי לישון והרגשתי עייפת נוראית. יום אחד בקיץ 2006 הייתי באימון קרטה וכאב לי כל הגוף, כאן הבנתי שאני חייבת ללכת להיבדק. אני בקושי הגעתי לרופא. הרופא בדק אותי ואמר שהכול בסדר ושאני צריכה פשוט לנוח. מזל שאימא שלי התעקשה והתעקשה ואז שלחו אותי לצילומי רנטגן. אחרי שהרופאים ראו את הצילומים, הם היו בהלם ושאלו אותי האם עשיתי ניתוח להסרת ריאה? אמרתי להם שלא והופתעתי מהשאלה בכלל. הם הראו לי את הצילום ובצילום רואים במקום ריאה, פשוט צל. מיד אשפזו אותי בתל השומר וכל הרופאים הסתכלו עלי כאילו אני הולכת למות. הם גילה שיש לי נוזלים בריאה והתחילו בתהליך של הוצאת נוזלים. זה ערך כמה ימים והם הוציאו 8 כוסות נוזל מהריאה ושלחו אותי ל"סיטי". התוצאות היו חמורות, כמה קרישי דם חסמו לי ורידים במקומות שונים בגוף."

איילת מאז הגילוי של המחלה הנדירה לוקחת מדללי דם עד היום. "רופאים אמרו לי שזה לכל החיים. כל חיי אצטרך להילחם נגד קרישי דם ועוד הרבה אתגרים בחיי שיבואו בעקבות המחלה.

WhatsApp Image 2017-06-22 at 12.18.53

כל כמה זמן לאיילת יש קרישות, היא מתאשפזת, מנסה לא להיכנס לדיכאון ולשמור על נפש בריאה למרות הקושי.

"אני עוברתי כאבים נוראים ולא אשכח איך רופא אחד אמר לי-"אני יודע מה זה כאב, אצלך זה לא כאב" זה היה רופא במיון. כך זה היה, חזרה לשיגרה, עבודה עם כלבים שאני עושה, אימוני קרטה ואז שוב שרישות בדם ושוב אשפוז ושוב מנסה לא להיכנס לדיכאון, חשוב לי להגיד שמאמן קרטה שלי אלי אלפסי, תמיד הגיע לביהח לבקר אותי וישב איתי שעות ושוחח עם הורי כל הזמן.

איך קרטה עוזר לך?

"אני מתאמנת בקרטה מגיל 21, אחרי התפרצות של המחלה עזבתי לשנתיים אבל חזרתי למועדון שלי "חמשת היסודות" אצל אלי אלפסי. אני אומנם מתאמנת עם הפסקות בגלל המחלה אך מתמידה כמה שאני יכולה. קרטה נותן לי המון. הוא נותן לי משמעות לחיים, בריאות לנפש, קרטה זה מעבר לאומנות לחימה, זו אפשרות ללמוד על עצמך, על הנפש, על התמדה, תורם לקורדינציה והתמצאות במרחב. חשוב גם מי המאמן. אני מאוד מתחברת למאמן שלי אלי. הוא מבין אותי. הוא כל הזמן מדבר איתי. לי לא היה פשוט בהתחלה עם דימוי הגוף, במיוחד ביחס לאחרים שהם בריאים וחזקים יותר והמאמן שלי לימד אותי לראות רק את הדברים הטובים ולהתרכז בהם. הוא לימד אותי הרבה על התמודדות בחיים דרך הקרטה ולא רק. יש לו גם ידע וניסון באימון וטיפול בעלי מוגבלויות, הוא מאמן ילדים אוטיסטים ומלווה הרבה בעלי מוגבלוית, זכיתי. אולי זה לא מקובל אבל אני חייבת לציין את כל זה, זה חשוב לי."

כלבים

"אני עושה טרפיה לאנשים בעזרת כלבים. יש לי קושי לעבוד ולפעול כמו אדם בריא אבל עבודה שאני עושה עם כלבים, זה גם נותן לי טעם לחיים. אני עוזרת גם לילדים חולים, גם למבוגרים בעלי מוגבלויות וגם לכלבים. אני גם מדריכה אנשים איך לעבוד עם כלבים, איך להתנהל איתם. אני מלמד איך להגשת לכלב, איך ללטף אותו, איך ללכת איתו ואפילו איך לשחק. כל זה מוסיף ותורם לנפש האדם ולמצבו הפיזי. לערך עצמי. ערך עצמי חוזר לאדם כשהוא רואה שהוא מצליח להשפיע על כלב.

אני עובדת הרבה עם אוטיסטים, אנשים עם פיגור ואנשים באין להם ביטחון עצמי. היו מטופלים שלא היו מסוגלים לתקשר עם אנשים בגלל טראומות שונות. אחרי שלמדו לתקשר עם כלב, הם הצליחו לחזור לתקשר גם עם אנשים אחרים. אני מאמין שמי שלמד לתקשר עם כלב, הוא מסוגל לתקשר עם אנשים. אנחנו מאוד דומים, אנשים וכלבים. אנחנו יצורים חברתיים. שנינו זקוקים לחברה ולמגע".

321338_10151436086288253_308262632_n

חייך האישיים

"עדיין לא הכרתי את האדם הנכון. אני גם טיפוס לא סטנדרטי, אני מטפלת בשלושה כלבים (צוחקת).

לא פשוט לבנות זוגיות בגלל המחלה, היא מאוד השפיע עלי, הרבה חששות. במיוחד חששות לגבי העתיד. יש חרדות ופחדים בנושא הזה. אני אומנם מתמודדת חזק עם הדברים אבל זוגיות ומשפחה זו אחראיות. אני יודעת להתמודד עם כל הקשיים שיש אבל לא יודעת איך זה להתמודד ביחד עם בן הזוג. אני חושב על מה יקרה כשאיהיה לא במיטבי? מה יהיה בתקופת הנפילות כשאני איהיה לא מאה אחוז פיזית ונפשית? אבל אני חזקה, אני מאוד רוצה להקים משפחה אבל יודעת שזו גם אחריות רבה ואני בטוחה שאם אמצא את האדם הנכון, אנחנו נעבור ביחד את המכשולים"

 

מסר לבעלי מוגבלויות

"לכל אדם יש התמודדויות בחיים, במיוחד אם יש לו מחלה פיזית או נפשית. אני יודעת שתמיד אפשר למצוא דרך להתמודד עם כל אתגר. צריך הרבה נחישות והכי חשוב לא להיות לבד. זו לא בושה לבקש עזרה, במיוחד מהסביבה הקרובה. אנחנו צריכים לבדוק מה אנחנו רוצים לעשות בחיים וללכת על זה, למרות כל הקושי ומוגבלויות"

תגובה אחת

  • מאת רוני נגר:

    איילת , רק מתוך קריאת הכתבה מקבלים הרבה כח , אופטימיות ותובנות לאין ערוך . את ענקית , ממש , כמו האבא כך הבת ….המון חיזוקים ..

העלו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים