מקומונים בשרון מקומונים בנתניה מקומונים בחדרה מקומונים בקרית השרון פולג ימים השבת בנתניה

אהבה מיוחדת!

שם הכותב: הילה מלקי מסלטי אהבה מיוחדת צחי ושלומית כפר עידוד

שלומית (42) מתגוררת בכפר עידוד כבר שלוש שנים.  קודם לכן התגוררה בהוסטל בפ"ת. "למרות הפחדים שהיו לקראת המעבר היום אני אומרת בפה מלא –  הכי בעולם כייף לי בכפר עידוד. יש לי פה חברים,  אני עובדת בקהילה ומטפלת בקשישים, יש לי דירה פרטית משלי והכי חשוב יש לי את צחי ואת האהבה שלנו".  בקרוב תמשיך שלומית להגשים את חלומותיה ותלמד להיות סייעת בגן ילדים.

 

צחי (43) בן זוגה של שלומית בשנתיים האחרונות הוא כבר דייר ותיק בכפר עידוד. "אני גר בכפר כבר 19 שנים ועובד כבר 13 שנה בסלקום בנתניה. "כששלומית הגיעה לכפר עידוד לפני 3 שנים היה מפגש של דיירי הבניין שלנו ועשו הכרות.  מיד כשראיתי אותה רציתי להיות חבר שלה אבל היה לה חבר מההוסטל בפ"ת. "הצגתי את עצמי ואמרתי לה שאשמח להכיר אותה". כשאמרה שהיא תפוסה לקחתי צעד אחורה "אני לא מפריד זוגות" הוא אומר. אבל הציע לשלומית כל עזרה שרק תרצה. כידיד כמובן.  לאחר מספר חודשים ששמע שנפרדה מבן זוגה יזם מהלך.

 

"היינו חייבים להיפרד בגלל המרחק הגדול ביננו" מספרת שלומית, "ואז הגיע צחי, חייך אלי, היה לנו חיבור מצויין והתחלנו לצאת. אנחנו אוהבים ללכת יחד לסרטים, לבאולינג, למסעדות ולפנק אחד את השניה. "לכל אחד מאיתנו דירה משלו בכפר, אבל אנחנו מבלים המון יחד, מבשלים אחד לשנייה ומטיילים בעיר" מוסיף צחי.

 

שלומית. מה זה בשבילך אהבה? בשבילי אהבה זה להתגעגע לצחי, לרצות שיהיה לו רק טוב, לתת לו את החופשיות והפרטיות שלו ולא לחנוק. כל אחד מאיתנו גר בדירה שלו. אני חולמת להתחתן עם צחי ואולי יום אחד נגור יחד".

 

צחי גדל בתל אביב ועבר לכפר עידוד כבר לפני 19 שנים, יש לו המון חברים בכפר והוא אוהב ללכת לחוגים המתקיימים בכפר עידוד:  תיאטרון, מוסיקה, ריקודי עם ובעיקר אוהב ללכת יחד עם שלומית לחוג זומבה!

 

"בפעם הראשונה שראיתי את שלומית, מספר צחי, היה מפגש של כל הדיירים בבניין, המדריכה שאלה אם יש מישהו פנוי כי יש דיירת חדשה, מיד הרמתי את היד, שלומית ישר מצאה חן בעיני מאד. התחלתי להכיר לה את הכפר ואת שאר הדיירים והלכתי איתה לקניון עיר ימים כדי שתכיר את נתניה".מאז אנחנו כבר שנתיים יחד, מספר צחי. "אני אוהב את שלומית. בשבילי אהבה זה לפנק ,להחמיא אחד לשניה.  שלומית מביטה בו ומחייכת. "אני קורא לה חיים שלי,יפה שלי, מתוקה שלי. היא שולחת לי תמונות ואסמסים כשאני בעבודה וגם אני לה.  ליום ההולדת שלה קניתי לה תיק יפה ובאתי לדירה שלה עם ורד ביד. "אני לא באמת צריך להביא לה פרח" אומר צחי. שלומית היא הפרח שלי. פרח כזה לא מוצאים כל יום"!

בינתיים הספיקו צחי ושלומית להיות יחד בטיולים בארץ ובברצלונה אותם מארגן כפר עידוד לדייריו.  הם יוצאים עם חברים לבלות בנתניה ואוהבים את החיים בכפר עידוד.

"ההורים שלי אוהבים אותה, אומר צחי, היא יפה, היא אוהבת, היא מאפשרת ולא חונקת. יש לנו עוד המון חלומות יחד ואולי פעם נתחתן".

 

ומה הם עושים בוולנטיין אתם שואלים? "בטח נבשל יחד ארוחה רומנטית אומרים יחד צחי ושלומית"  ולכם הקוראים הם מאחלים "שתהיו שמחים, שתהיה שמחה ואהבה בלב ושתמצאו אהבה כמו שלנו" .

 

וולנטיין שמח.

העלו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים