מקומונים בשרון מקומונים בנתניה מקומונים בחדרה מקומונים בקרית השרון פולג ימים השבת בנתניה

שבחים על יישום הדרך חדשה 

שם הכתב: ברק גולן

בישיבת הוועדה הרשותית של תוכנית הממשלתית "הדרך החדשה", לשילוב מיטבי של יוצאי אתיופיה, זכתה חדרה לשבחים על היישום העירוני של התוכנית. 

בישיבת הוועדה הרשותית של "הדרך החדשה", תוכנית ממשלתית לשיפור שילובם של אזרחים ממוצא אתיופי, צוינה חדרה לשבח כאחת הערים המובילות ביישום התוכנית.

במסגרת יישום "הדרך החדשה" הוקמה בחדרה ועדה בראשות מנכ"ל העירייה יעקב זיגדון, המובילה מיפוי צרכים ומענים יישוביים העומדים לרשות יוצאי אתיופיה, הכנת תוכנית יישובית, מעקב אחר יישום ועמידה ביעדים של התוכנית, מעקב מדידה ובקרה, ועוד, כל זאת כמובן בשילוב נציגי קהילה בוועדות השונות לקידום התוכנית.

בישיבת הוועדה השבוע דנו בהרחבה בתוכניות ובפרויקטים המתקיימים במסגרת "הדרך החדשה" ובפריסתם במסגרות החינוך הפורמלי הבלתי פורמלי.

בישיבה השתתפו נציגת מטה התוכנית במשרד ראש הממשלה טלל דולב, מפקח מינהל חברה ונוער פטין ביראני, סמנכ"ל חברה וקהילה בעיריית חדרה ד"ר אסנת ספורטה, מפקחים רשותיים, מנהלי פרויקטים ותוכניות בחדרה, ביניהם מנהלת תוכנית "360" ליאת איציק ומנהלת אזורית של הפרויקט הלאומי אליזבת לגסה, מנהלי אגפי חינוך ורווחה בעירייה, מנהלי ונציגי גופי סמך עירוניים, ביניהם "פנאי העיר", "נחלים", מרכז הצעירים, מתנ"ס, שיטור עירוני, שיטור קהילתי ונציגים של גופים נוספים.

את הישיבה הוביל מנהל מוקד קליטה מוטי מברט, המתכלל את תוכנית "הדרך החדשה" בחדרה.

בחדרה מתגוררים יותר מ-6,000 יוצאי אתיופיה, ומדובר בתוכנית אשר כשמה כן היא – דרך חדשה לשילובם המיטבי בחברה הישראלית.

עקרונות "הדרך החדשה" הם החלפת תוכניות מבדלות בתוכניות ודרכי פעולה משלבות לקבוצות מוחלשות לצד קבוצות חזקות; צמצום פערים ועידוד מצוינות בכל תחומי החיים ובטווח גילאים רחב; סגירת פערים באמצעות מעקב מדידה ובקרה; הכרה בתרבות ובמורשת כחלק מהחברה הישראלית; מנגנון יישום ושותפות בין כלל המפעילים ביישוב.

לדברי מברט, אבני היסוד של "הדרך החדשה" הן: קידום מצוינות ומנהיגות בקרב בני הקהילה; צמצום פערים; קידום סובלנות ומיגור גזענות ואפליה בחברה הישראלית, ושילוב מיטבי בכל תחומי החיים והחברה.

התוכנית היא בין-משרדית וכוללת את משרדי החינוך, הבריאות, הרווחה והשירותים החברתיים, הכלכלה והתעשייה, הביטחון, ביטחון פנים,  ומשרד התרבות והספורט. התוכנית מפורטת וכוללת פעילויות רבות שנוסחו בהתאם למטרותיה ויעדיה. מדובר בתוכנית שנועדה להימשך ארבע שנים, שלאחריהן יימדדו תוצאותיה בנושא שילוב הקהילה האתיופית בארץ.

 

העלו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *