מקומונים בשרון מקומונים בנתניה מקומונים בחדרה מקומונים בקרית השרון פולג ימים השבת בנתניה

כן שפמנון וכן בטיח

להקת שפמנונים התגלתה בבריכת החורף "בטיח" בחדרה, במהלך סקר טבע עירוני שעורכת החברה להגנת הטבע במסגרת קול קורא של המשרד להגנת הסביבה

סוקרי החברה להגנת הטבע כבר הופתעו לא פעם במהלך עבודתם וגם הפעם, הם מצאו תגלית מרגשת במיוחד – להקה של שפמנונים בבריכת "בטיח", הנמצאת כק"מ וחצי מצפון לנחל חדרה. זיו קסנר, סוקר בתי גידול לחים ביחידה לסקרי טבע עירוניים של החברה להגנת הטבע, מספר כי הגיע לאתר על מנת לאפיין את מגוון בעלי החיים הפוקדים את בריכת "בטיח", ומרחוק ראה משהו גדול זז במים. "בהתחלה חשבתי שזהו טבלן גמדי או ציפור אחרת שאינני מזהה. שהתקרבתי ראיתי שזה ארוך וגדול בהרבה מציפור ואיננו יוצא מהמים במלואו. לאחר שהגעתי למקום ראיתי כי מדובר בשפמנונים. מרגע זה שמתי לב שהמקום עמוס בשפמנונים ענקיים שמגיעים לאיזורים הרדודים ואף לאיזור הגדה", הוא אומר.

עמית מנדלסון, אקולוג טבע עירוני וסוקר בחברה להגנת הטבע שגילה יחד עם קסנר את התגלית המרעישה, מסביר בריכת "בטיח" הייתה בעברה בריכת קבע, שנשארה מלאה גם בקיץ, אך בשנים האחרונות היא מתייבשת לרוב במלואה ולכן מאוד לא סביר למצוא שם דגים. הוא מסביר כי נראה שבמהלך החורף האחרון, ניצלו שפמנונים מנחל חדרה את הזרימה בתעלות הניקוז, הגיעו לבריכת החורף ונלכדו בה. "סביר להניח שהם לא ישרדו את הקיץ, עם התייבשות הבריכה, ובינתיים הם עושים שמות באוכלוסיית חסרי החוליות ואולי הדו-חיים ששגשגו בבריכה עד שהגיעו", הוא אומר.

קסנר, סטודנט לתואר שלישי בבית הספר לזאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, מסביר כי בריכות חורף, כשמן כן הן, מתמלאות בחורף ולאחר מספר ימים עד חודשים, מתייבשות לחלוטין. בגלל השינויים הקיצוניים שבית הגידול עובר, החי והצומח התלויים בו עברו התאמות אבולוציוניות ייחודיות על מנת לשרוד בתנאי היובש ובהצפות. בין ההתאמות הן התחפרות והמתנה לעונה הבאה, הטלת ביצי קימא ששורדות יובש מוחלט, עקת שמש וכו'. מעבר לכך שיש חי וצומח שאינו יכול לשרוד ללא בריכות החורף, הן מהוות גם הזדמנות פז ליצורים מזדמנים כמקור מים, מזון ורבייה.

ממצאי הסקר שמתבצע בשנה האחרונה בחדרה, עבור עיריית חדרה וחברת נחלים ובמימון וליווי איגוד ערים לאיכות סביבה שרון כרמל והמשרד להגנת הסביבה, יוגשו בקיץ הקרוב, על מנת שמקבלי ההחלטות בעירייה יוכלו לקבל תמונת מצב עדכנית ומהימנה של הטבע העירוני בתחום השיפוט שלהם ולתכנן את המשך פיתוחה של העיר בהתאם. "בתי גידול לחים (אקווטים) הם בתי גידול בסכנת הכחדה בישראל, ואנחנו פועלים רבות לאורך השנים על שמירתם. בערים בישראל עדיין קיימות בריכות חורף מעין אלו. בעיקר בחדרה. אך גם בנתניה, בהרצליה, תל אביב, רחובות וערים נוספות לאורך החוף. אנחנו שמחים לראות יותר ויותר דיווחים של אזרחים בממשק הטבע העירוני של החברה להגנת הטבע ובקבוצת הפייסבוק הייעודית לנושא זה. במיוחד עכשיו, הטבע העירוני שנגיש לכולנו בטווח המותר ליציאה מהבית על פי הנחיות משרד הבריאות, חשוב לשמור, לטפח ואף לתכנן אתרי טבע עירוניים נוספים", אומרת יעל זילברשטיין-ברזידה, מנהלת יחידת סקרי טבע עירוני בחברה להגנת הטבע.

ראש עיריית חדרה צביקה גנדלמן: העיר חדרה מאופיינת בריאות ירוקות רבות ומרהיבות. די אם נזכיר את פארק נחל חדרה,  יער חדרה, האקו פארק, פארק השרון ועוד כדי שנבין עד כמה חשוב לנו לשמור על השטחים הירוקים. סקרי הטבע שהתבצעו בעיר הם מרכיב חשוב בתהליך של שמירה על ערכי הטבע החשובים.

"המשרד להגנת הסביבה מברך את הרשוות המקומית על סקר הטבע העירוני בחדרה ורואה חשיבות רבה בממצאים שנחשפו על ידי יחידת הסקרים של החברה להגנת הטבע", אומרת תמר רביב, ראש אגף מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים במשרד להגנת הסביבה, "גם בעיצומו של משבר הקורונה, אנו עדים למגוון המינים העשיר בישראל, אך גם ללחצים שהפעילות האנושית יוצרת על הטבע. תושבים בכל רחבי הארץ מדווחים על תצפיות בקרבת הבית, של ציפורים רבות, נמיות, צבאים, ודורבנים שמרגישים כעת בטוחים יותר. מעבר לחשיבות השמירה על הטבע כערך בפני עצמו, לשמירה על  תפקודן של המערכות האקולוגיות בעיר יש השפעה חיובית  על בריאות ואיכות החיים של התושבים. הממצאים באזור חדרה מדגישים את חשיבות השמירה על אתרי טבע עירוני כחלק בלתי נפרד ממאמצי שמירת הטבע בישראל. הסקרים יאפשרו לעיריית חדרה לתכנן ולנהל את העיר בצורה נכונה יותר, תוך שמירה על המגוון הביולוגי ואיכות חיי התושבים וכחלק מהפעולות הנדרשות להיערכות לשינוי אקלים. שינוי האקלים צפוי להשפיע בעשורים הקרובים על הערים בישראל ונדרשת היערכות גם ברמה של השלטון המקומי. המגמה בעולם כיום היא למצוא פתרונות מבוססי טבע כדי להגביר את החוסן העירוני ולהתמודד עם תופעות שיתגברו בעקבות שינוי האקלים". 

מזה עשור, המשרד להגנת הסביבה מקדם מדיניות ארצית לשימור וטיפוח של ערכי טבע ומגוון ביולוגי במרחב העירוני. עד כה תמך המשרד במימון של כ-50 סקרים ברחבי הארץ והוא מלווה מקצועית את הרשויות בהכנת הסקרים ובהטמעת המדיניות לשמירה על הטבע העירוני, במסגרת ועדות היגוי עירוניות שהוקמו לצורך הכנת הסקר. תוצרי הסקרים מהווים את בסיס הידע לניהול ופיתוח בר קיימא של הרשויות המקומיות נוכח תהליכי הפיתוח המואצים וצמצום השטחים הפתוחים בעיר. בנוסף לתמיכתו בהכנת הסקרים, המשרד פעל לאורך השנים לשילוב אקולוגים עירוניים ברשות כדי להטמיע את תוצרי הסקר, החל מתכנון אתרי טבע, מתן הנחיות לתכניות, גינון בר קיימא, טיפול במינים פולשים ומניעת מפגעים סביבתיים, מניעת זיהום אור, שמירה על מעברים אקולוגיים ועוד. כיום, מועסקים שבעה אקולוגים עירוניים (נתניה, תל אביב, ירושלים, נתיבות, ביחידה הסביבתית איזורית השרון ובאיגוד ערים גליל מערבי) והשבוע נבחרה אקולוגית עירונית לראשונה בחיפה. האקולוגים העירוניים מופקדים על מגוון נושאים. בנוסף, המשרד סייע למפעל הפיס בגיבוש מפרטים חדשים בתחום הטבע העירוני. כעת, הרשויות יכולות להגיש תכניות לשיקום אתרי טבע עירוני או הקמת מרכזי חינוך לטבע עירוני במסגרת התקציבים המיועדים להם ממפעל הפיס.

קרדיט צילום – עמית מנדלסון, החברה להגנת הטבע

העלו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *